"אתה מצחיק אותי, איך אתה טוען שאני מפסיד כשחשבון הבנק שלי נמצא ביתרה חיובית? העסק עובד בקושי ארבעה חודשים מאז שהקמתי אותו, והוא במצב מצוין", אמרתי לרואה החשבון שלי.
ובכן, למרבה הפליאה סיטואציה כזו אפשרית בהחלט. ייתכן מצב שבו העסק יפסיד ואילו חשבון הבנק יימצא ביתרה חיובית. עם זאת, ברור כי המשך צבירת ההפסדים יביא לירידת יתרות הזכות בחשבון עד למעבר הבלתי נמנע לגירעון.
באילו מקרים תופעה כזו עלולה להתרחש?
וּבכן, התשובה פשוטה ואפילו הגיונית. נמחיש זאת באמצעות דוגמה: נניח שעסק מסוים מציע למכירה טלפונים סלולאריים. את המכשירים הוא רוכש תמורת 1,000 ש"ח אולם מחליט משיקוליו הבלתי רציונאליים בעליל להציע את המכשיר למכירה במחיר של 800 ש"ח בלבד, קרי בהפסד של 200 ש"ח למכשיר. בהנחה שהעסק ביצע עסקה אחת וּבה מכר מכשיר אחד, הרי שחשבון הבנק שלו אמור לעמוד על 200 ש"ח בחובה. אולם אם נוסיף על הנתונים את העובדה כי את קניית המכשיר שילם בהמחאה לפירעון עתידי של שלושה חודשים ואת המכירה ביצע במזומן, הרי שעד למועד פירעון ההמחאה יהיה חשבונו בזכות של 800 ש"ח, ואילו רק לאחר הפירעון הוא יעמוד על 200 ש"ח בחובה.
אם נסתכל בהכללה, הרי שבכל עסק שבו סך ימי האשראי המשוקללים של תזרימי ההכנסות קטן מסך ימי האשראי המשוקללים של תזרימי ההוצאות, יציג חשבון הבנק שלו יתרת זכות עבור כל חודש פעילות נתון, והיא תעמוד על סכום הגבוה מההפרש שבין ההכנסות להוצאות.
במקרים קיצוניים שבהם העסק מפסיד באופן מתמשך, אולם הפער בין ימי האשראי של התקבולים ביחס לתשלומים גדול באופן קיצוני, ניתן יהיה לראות יתרות זכות גדולות בחשבון הבנק. ברור מאליו שפער זה ילך ויישחק עם הזמן וּבסופו של דבר יגלוש לכדי יתרת חובה בבנק, אולם לפחות למשך תקופה מסוימת יציג חשבון הבנק יתרות חיוביות כאשר בפועל העסק נמצא בהפסד. כמובן שניתוח יסודי של הדוחות הכספיים של העסק "יעלה" מיידית על מצב העסק.
בקטגוריה זו של עסקים ניתן לכלול בין השאר מסעדות, בתי קפה וחנויות קמעונאיות. בעסקים אלו, ימי אשראי התקבולים קטן משמעותית מימי אשראי התשלומים, והדבר נובע מכך שרכיב ההוצאות המשתנות בעסקים מסוג זה (חומרי גלם), שהוא הרכיב המשמעותי בהוצאות, משולם בתנאי אשראי ארוכים והמכירות נעשות בתנאי אשראי קצרים, כתוצאה ממכירה לקהל הצרכנים הפרטי.
אז מה רע בכך?
מצב שבו מצטברת בחשבון הבנק יתרה חיובית בעוד העסק מפסיד, עלול לגרום לבעל העסק להסיק מסקנות שגויות ביחס למצבו האמִתי, ובתוך כך להניע אותו לקבל החלטות מוטעות וּבלתי מבוססות, כגון ביצוע השקעות, משיכת רווחים או הגדלת תקציב ההוצאות של העסק – פעולות שהעסק לא יוכל לעמוד בהן.
לפיכך חובה על בעל העסק להבין את מדיניות האשראי של העסק וּלהסיק ממנה על השפעתה על אופי תזרים המזומנים בחשבונות הבנק ועל האופן שבו עליו להתמודד עם יתרות זכות שנובעות מסיבות אלו.